אני אוהבת להסתכל בנטפליקס בעיקר כי הוא מציג לי המלצות לתוכן שיכול להתאים עבורי, לפני כשנה נתקלתי בסרט "לכל הנערים שאהבתי", והתאהבתי.
הסרט מבוסס על הספר האמריקאי המפורסם של ג'ני האן, שמספר על נערה בת 16 שמתחילה את התיכון – לארה ג'ין. לארה ג'ין היא נערה לא כל כך מקובלת אבל גם לא מנודה חברתית. יש לה אבא ושתי אחיות , אמא שלה מתה (והנושא לא כל כך מדובר בסרט).
הסרט מתחיל בכך שאחותה הגדולה, מרגו, נפרדת מהחבר שלה לפני שהיא נוסעת ללמוד בקולאג' (בארצות הברית אחרי התיכון אפשר ליסוע ללמוד בבית ספר רחוק מהבית). לאחר מכן רואים את היום הראשון של לארה ג'ין בתיכון, את מערכות היחסים שלה עם הנערות האחרות בשכבה: הסכסוך שלה עם חברה מהעבר – ג'ין, שהפכה להיות מקובלת והתרחקה ממנה. החברות עם כריס שמגנה עליה ועוד.
לאורך השנים לארה ג'ין כותבת מכתבים לנערים שהיא מתאהבת בהם (ולא ממש מתייחסים אליה), אלו מכתבים לאהבות שלא יקרו – לחבר של אחותה הגדולה, לנער שנתקלה בו בכיתה ה', לנער שהיה איתה במחנה קיץ , לנער נוסף שראתה בנשף – ולפיטר המקובל שהוא החבר של ג'ין. המכתבים הם הפנטזיה של ג'ין, שהיא כותבת בשביל עצמה.
יום אחד היא מגיעה לבית הספר ומבינה שהמכתבים הללו התפרסמו איכשהו והגיעו לאנשים שלהם היא כתבה את המכתבים. כאן הסרט מתחיל להיות מעניין כאשר אנחנו רואים איך לארה ג'ין מתמודדת עם האסון.
באופן מפתיע, פיטר (שנפרד מג'ין) מציע לה להיות חברה שלו בכאילו כדי להתמודד עם המבוכה מהחבר המבוגר של אחותה הגדולה. ומשם הדברים ממשיכים להתגלגל…. אני לא אעשה לכם ספוילר ואומר איך הסרט נגמר רק שזה כיף לראות איך לפעמים פנטזיות מתגשמות.
הסרט מתאים לגילאי 12+ . אני התחברתי לסרט כי הוא מציג הרבה דרמות מעניינות בין הדמויות. לארה ג'ין ופיטר שניהם אנשים טובים שכיף להתחבר אליהם, וגם מה שלארה עושה – כתיבת המכתבים וההתמודדות שלה עם הפרסום שלהם – דורש הרבה אומץ ומראה דרכים להתמודד עם מצבים קשים. בסרט רואים איך לפעמים ידידים יכולים להפוך להיות יותר מזה וזה כיף לראות ולחוות דרך לארה ג'ין חיים אחרים במקום אחר ובסביבה שונה משלנו.
בסוף הסרט , אחרי שלארה היתה לא מקובלת, היא הפכה למקובלת, מה שאומר שכולנו תמיד יכולים להיות מקובלים ולהסתדר גם מול אנשים לא נעימים שצוחקים עלינו ולא מבינים אותנו.
אני ממליצה מאוד על הסרט, ראיתי אותו כבר יותר מ-10 פעמים… זה סרט שאפשר לראות גם אחרי יום ארוך שלא צריך להתרכז וגם כשבא לכם סתם להעביר את הזמן או לשפר את מצב הרוח.
הדירוג שלי: 5 ניצוצות מתוך 5
