ההורים שלנו קנו לאחי ולי כלבה חדשה בהפתעה. קיבלנו אותה גורה קטנה בת 7 שבועות. היא היתה ממש קטנה, שקלה רק קילו אחד ונראתה כמו בובה. קראנו לה מייפל בגלל הצבע החום שלה, שהשתנה לאורך הזמן וכיום היא די לבנה.
ההורים שלי בחרו במייפל כי היא מסוג "שיצו". בפייסבוק יש קבוצה של מגדלי "שיצו" ושם הם קנו אותה (היות והיא גזעית). היתרונות של זן ה"שיצו", שבגללם ההורים שלי בחרו במייפל הם:
1. הם לא משירים שערות
2. הם היפואלרגניים
3. הם קטנים ומתאימים לבית דירות
היום מייפל בת 10 חודשים ואני כבר יודעת לומר שבגידול כלב יש גם לא מעט קשיים שחשוב לקחת בחשבון לפני שמביאים כלב הביתה. טיפול בכלב דורש המון אחריות: להוציא אותה בוקר, צהריים וערב. לקחת אותה לטיפולים, חיסונים, ואילוף. חשוב לדעת על השיצו שבגלל שהם לא משירים שיער צריך לקחת אותם מדי חודש וחצי לעשות תספורת.
וזה לא נגמר רק בזה. צריך גם להאכיל אותה, לתת לה מים, לשחק איתה, לסדר לה מקום לשינה ועוד. אחי ואני אחראיים להוציא אותה פעמיים ביום , וההורים בפעם השלישית. בכנות, לא תמיד זה כיף. לפעמים אין לי כח וזה מפריע לי להיפגש עם חברות ישר אחרי בית ספר. אבל לדעתי זו השקעה שווה.
מייפל שלנו היא חמודה נורא, כל בוקר היא מעירה אותנו בליקוקים ובנביחות, כיף לשחק איתה ולהחזיק אותה על הידיים. כיף לי שהחברים מתרגשים מזה שיש לי כלבה כזו חמודה, ויש חברים שאפילו באים אלי כדי לשחק איתה.
לסיכום , לפני שאתם לוחצים על ההורים להביא כלב הביתה, חשוב שתדעו גם את הדברים הפחות נעימים. לדעתי זה עדיין שווה את זה. אבל תחליטו אתם.
