היוטיוברית יוליה ספקטור עונה על הכל

ראיינו: איתן נועם דניאל, אליה פרגפור, בארי בן בנימין, גילי שרעבי, יובל מלמד, יעל נחמן, מאי ברז, מאיה בר, נועה נודל ושקד משה.

איך הכל התחיל?

"למדתי משחק והרגשתי שאין מקום שנותן לשחקנים מוטיבציה או טיפים בחינם. בעולם הזה יש אנשים פחות נעימים והדברים מאוד יקרים, אז פתחתי בלוג שהמטרה היתה לאפשר לשחקנים פינת אור לקבל בה רעיונות, מוטיבציה ומידע פרקטי בחינם.

"כתבתי וראיינתי שחקנים ויוצרים, במקרה יצא שרובם הופיעו בתכנים של בני נוער, והם היו משתפים את התכנים ברשתות החברתיות שלהם. לאט לאט הדברים התגלגלו והתווספו הרבה עוקבים צעירים לבלוג.

"כשתקשרתי עם העוקבים הבנתי שהם פחות קוראים ספרים ויותר צופים בסרטונים והם ביקשו שאעלה סרטונים ליו טיוב. פתאום התחילו להתעניין בי, למרות שלא כתבתי על עצמי, אלא על היוצרים האחרים. פרסמתי סרטון אחד ביו טיוב (משהו שהיום לא הייתי מעלה, ממש גרוע), ומשם התפתחתי.

"בתקופת הקורונה היה לי מאוד משעמם, למדתי באוניברסיטה והתחלנו ללמוד מהבית והיה לי זמן פנוי. אני מניחה שגם לצופים שהיו בבית היה זמן פנוי. משם הכל התפתח".

היום זו כבר העבודה שלי

בערוץ של יוליה תוכלו למצוא מגוון רחב של נושאים: טיולים בעולם, סרטוני מוטיבציה, אתגרים ובכלל חוויות שלה מהחיים. למי מיועדים הסרטונים? "יש סרטונים שמיועדים לקהל צעיר או לקהל טיפה יותר בוגר, אבל כל התוכן שלי ידידותי לילדים. גם אם יכנסו לסרטון שיצפו בו בני 18+ הם לא ייחשפו לתוכן מסוכן או לא נעים להם. הערוץ שלי ידידותי לכל הגילאים. להערכתי הקהל שצופה בי בעיקר הוא בגילאי 13-15".

היום זו העבודה של יוליה, היא משלבת אותה עם לימודי מחול 3 פעמים בשבוע. "אני שמחה לומר שהיום זו הפרנסה שלי ואני לא רק עושה את זה בשביל הכיף".

קורה שאת מפחדת לפרסם סרטון כי לא יאהבו אותו? "בתחילת הדרך פחדתי, אבל היום אני לא רואה את זה קורה. יש לי קהל חמוד וטוב שאני כבר מכירה אותו וקשה לי לדמיין שאני אעשה סרטון שלא יידבר אליהם בכלל. רוב הדברים שאני אוהבת גם הם אוהבים.

"וגם אם זה קורה ולא אוהבים, זה גם בסדר, אני כמובן לא כועסת או נעלבת. יש עוד סרטון ועוד סרטון, ההזדמנויות פרוסות לפני. כשיוצרים תוכן צריך לחשוב מה הערכים שלך ולעשות תכנים שמתאימים לערכים שלך. אני עושה דברים שמצפונית מתאימים לי".

עם אילו שותפים הכי נהנית להצטלם? נהנתי בפסטיבל של 'פור-יו פסט' ופרויקט יוטיוברים נוסף שעשינו, זה היה מפגש עם עוד יוצרים. אני מאוד אוהבת דינמיקה של כמה אנשים ביחד, כל אחד מביא משהו מיוחד ושונה, וכשמצלמים יחד סרטונים זה פשוט יותר מעניין לפעמים מאדם אחד שמצטלם.

תאמינו בעצמכם

"מאוד חשוב לי שכל מי שצופה בסרטונים שלי יאמין בעצמו ויבין שהוא יכול להגשים את החלומות שלו בכוחות עצמו, קצת כמו שאני עשיתי. זה לא יכול ליפול מהשמיים זה דורש עבודה קשה, לקום בבוקר במוטיבציה. אבל אני מרגישה שהרבה מזה קשור לזה שאנשים צריכים להאמין בעצמם וביכולות שלהם ולהיות קצת אמיצים כי הרבה דברים טובים יכולים לקרות לאורך החיים אם קצת נצא מאזור הנוחות שלנו.

"אני מאמינה שגם סרטוני המוטיבציה שלי עוזרים קצת בניהול אורך החיים בצורה מסודרת יותר, וגם לצפות בי לאורך הדרך מגשימה את היעדים שלי, כמו לעבור לדירה בתל אביב – נותן השראה ומוטיבציה. הצופים שותפים לחיים שלי וברגע שאני מגשימה את החלומות אני מרגישה שגם הם מרגישים שהם יכולים להגשים את החלומות שלהם".

מה היה החלום שלך לפני היו טיוב? "רציתי להיות שחקנית ולמדתי משחק וכשהייתי קטנה היה לי חלום להיות רקדנית. אבל אני מרגישה שמשהו ביו טיוב מגשים לי את החלום. הוא עונה על הצורך שהיה לי במשחק, ונותן לי פלטפורמה לקדם את החלומות אם ארצה. אני יכולה לשחק בסדרה ולפרסם אותה ביו טיוב שלי, אני יכולה לפתוח קורסים לריקוד ולקדם אותם כאן. זה נותן לי כח לקדם את החלומות ובאיזשהו מקום זה חלק מהחלום הגדול שהיה לי ואפילו לא חשבתי עליו".

איך מתפרנסים מהרשת?

"יו טיוב משלמת ליוצרי התוכן וזה נותן חופש. גם הסרטון הכי אותנטי שלא שילמו עליו מפרנס את היוצר, אז אפשר להתמקד בתוכן טוב ולא בהכרח מכירתי.

"לאט לאט העליתי סרטונים והם פשוט היו צריכים לצבור הרבה קהל וכשמגיעים לכמות מסויימת של שעות צפיייה אז יוטיוב מתחילים לשלם כסף. זה לא קשור לכמות רשומים או ליייקים אלא לכמות הצפיות".

בנוסף יוליה מאוד יצירתית ויוזמת פרויקטים שרלוונטיים לקהל שלה כדי להוסיף הכנסה נוספת, יוליה עושה ימי הולדת, מפגשים, הפיקה פלנר ייחודי שמכרה אונליין ומדי פעם עושה גם פרסומות ("רק כשמתחברת לנושא"). "פרסמתי קורס ליוטיוברים צעירים. חשבתי שזה מאוד מגניב ומתאים לקהל שלי וגם האחיינית שלי למדה שם אז ידעתי שזה קורס טוב".

עוד כמה זמן את מאמינה שתעסקי בזה? "היו טיוב זה לא כמו עבודה שמתפטרים ממנה. פשוט כשיש לך דברים אחרים בחיים או שאתה פחות נהנה מזה יש פרישה טבעית. החיים שלי תמיד היו עמוסים ומרגיש לי שגם אם אני אזדקק להפסקה זו לא תהיה פרישה כי אני מאוד נהנית.

"אני לומדת עכשיו מחול והייתי רוצה לשלב את לימודי המחול והתנועה וקצת משחק בקורסים שאני אעשה לילדים ונוער".

כמה זמן לוקח לעשות סרטון

"אני עורכת לפחות יום כל סרטון אבל עכשיו לדוגמה יש סרטון שאני עושה מבית הספר למחול ואני עורכת אותו כבר 3 שבועות, תמיד יש משהו שצריך להוסיף ולשנות. לערוך זה קשה".

יוליה עורכת בתוכנת עריכה מקצועית Final Cut Pro  למחשבי מאק וכמו שהיא מעידה "עריכה לוקחת הרבה יותר זמן ממה שאנשים חושבים".

צילום הסרטונים תלוי בתוכן שלהם. לדוגמה:  כשמדברת למצלמה יכול לקחת שעה וחצי-שעתיים, אתגר של 24 שעות, לוקח כ-24 שעות צילום, וולוג בחו"ל מצטלם לפעמים שבוע ונערך לרבע שעה.

איך מצלמים בחו"ל

מתוך הניסיון שלך, על איזו מדינה היית ממליצה לטיול? "בגיל שלכם הייתי ממליצה על צרפת. ליסוע לדיסני זה הדבר היה כיף שאפשר לעשות בכל גיל אבל בעיקר בגיל שלכם. הייתי בפריז 4 פעמים, לקחתי את אחיינית שלי כשהיתה בת 10. היה לה חלום להגיע לדיסני ולקחתי אותה לשם וזה היה היום הכי כיף שהיה לה בחיים".

האם בחו"ל יותר קשה לעשות תוכן? "כן. אם מצלמים אנשים שלא מדברים עברית זה דורש תרגום. כשיש הרבה תיירים סביבך בצילום קשה לשמוע את הסאונד. גם להסתובב עם מצלמה לא בכל מקום זה אפשרי. במדינות מסויימות כמו יפן יש את החוקים שלהם שחייבים להתייחס אליהם. זה טיפה יותר מורכב.

"הכי חשוב זה להצליח להנות מהטיסה וגם לייצר את התוכן. לא להרגיש שאני עובדת במהלך החופשה או הטיול ולהבין מתי כיף לי לייצר את התוכן ומתי זה נהיה מעיק ואני לא חובה את הטיול באמת. האתגר הוא להרגיש איפה עובר הגבול".

הסייפרים במלחמה

בתחילת המלחמה הצטרפה יוליה לקבוצת ה"סייפרים": אור יעקב, נועם “מאפין” סמואל ועומרי מלינסקי , לפרויקט משותף של משרד הפרסום לנוער teenk ויו טיוב ישראל. הם יצרו תכנים שיעלו חיוך אצל בני הנוער ויחזקו את החוסן, לייצר את המקום הבטוח של הנוער להיות בו בתקופה כזו.

"בסייפרים למדתי להשתדל לא לומר את המילה 'מלחמה', הסבירו לי שזו מילה ותקופה מורכבת. אני פשוט רוצה לייצר מקום כמה שיותר חיובי. אני משתדלת שהתכנים שלי יהיו רגישים ולא מפחידים או מלחיצים. זה לא מתוך התעלמות אלא מרצון לגעת בנושאים בעדינות.

"חוץ מזה שהתכנים כמובן השתנו, כבר שנה בערך שאין לי סרטונים מחו"ל כי לא נוסעים לחו"ל. עשיתי סרטון עם ליאת חברה שלי והבת שלה אור שמסביר איך אנחנו מתנהלות עכשיו בזמן המלחמה, איך שומרים על ההתנהלות שלנו בזמן הזה".

הילדות בפנימייה

בכיתה ז' עברה יוליה לפנימיית חוות הנוער בירושלים. את ההחלטה לעבור לפנימייה בגיל 12 קיבלה ביחד עם ההורים. הם הבינו שבעיר שגרה בה אין בית ספר שמאפשר את מה שהיא רוצה. "היה רק בית ספר אחד לכל העיר וההורים שלי לא מאוד אהבו אותו. אחותי למדה בו והחוויה היתה לא טובה. התחלנו לחפש בתי ספר אחרים במרחק נסיעה ולאט לאט התרחקנו והאפשרות של פנימייה עלתה.

"זה כפר נוער שנראה כמו קיבוץ, יש מפל בבית הספר והכל מאוד פסטורלי, כשהגענו בפעם הראשונה זה הרגיע את ההורים שלי והחלטנו על זה ביחד. קיבלנו את ההחלטה ממש מאוחר, לפני תחילת שנת הלימודים ובפעם הראשונה שהלכתי לפנימייה זה היה לשבועיים ניסיון. בגיל 12 אתה לא באמת יודע להחליט מראש אם זה מה שאתה רוצה ולכן יש ניסיון. אחרי יומיים התקשרתי להורים ואמרתי שיש לי הרבה חברות והכי כיף בעולם ונשארתי 6 שנים. ההורים תמכו ברעיון למרות שהיה להם קשה".

מה היתרון בפנימייה? "היו שם המון חוגים, כל יום היה חוג או שניים. הייתי בלהקת מחול שאפשרה לי להופיע בארץ ובחול. בפנימייה היתה לי יכולת לטעום מהרבה עולמות, ניגנתי על כלי נגינה, הייתי בחוג קרקס… זה הרבה יותר מורכב כשגרים בבית. כל חוג עולה כסף ונסיעות, בפנימייה הכל היה חלק מהתוכנית ואפשר ללכת לכיוונים שונים ולהתפתח לכיוונים שונים.

"וגם הייתי מוקפת בחברים שלי 24 שעות 7 ימים בשבוע וזה הכי כיף בעולם. בהתחלה אתה יוצא מאזור הנוחות שלך ולאט לאט שום דבר כבר לא מרגיש לא בנוח. כשהתגייסתי לצבא אחרי 6 שנים בפנימייה, בטירונות כל הבנות שהיו איתי חוו הרבה קשיים והתקשרו להורים ואני הרגשתי שזה כמו בפנימייה רק קצת יותר קשוחים איתנו ולא היו לי קשיי הסתגלות".

איך האוכל בפנימייה? תמיד עדיף אוכל של בית, אפילו בחו"ל. אבל מתמודדים עם מה שיש, הכל בסדר. אכלתי כמויות של אורז ושרדתי יפה.

מוזמנים לעקוב אחרי יוליה בערוצים שלה: ביו טיוב, אינסטגרם וטיקטוק.

יוליה מזמינה אתכם לקרוא את הראיון שלנו